<h1>תשובות בעלי התוספות סימן ס"ט — תשובת מהר"ם מרוטנבורג</h1>
<h2>דף פז.</h2>
מעשה בראובן שהפקיד פקדון ביד לאה ובשעת מסירת הפקדון התנית לאה ואמרה אני אעשה בשלך כמו בשלי. והלכה לאה והפקידה פקדון זה ביד רחל עם שאר חפציה. והנה מת ראובן ונפלו נכסיו לפני דינה אחותו, ואח"כ נאנס הפקדון שביד רחל. והנה דינה תובעת את לאה עבור פקדון של אחיה. והשיב מורנו ז"ל, נראה דלאה חייבת לשלם דקיימא לן [ב"מ ל"ו ע"ב] שומר שמסר לשומר חייב אפילו באונסין, אעפ"י שהיא אומרת שהתנית עמו שתעשה בשלו כמו בשלה, וקיימא לן ס"פ הפועל [שם צ"ד ע"א] מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה, אלמא דתנאה כה"ג מהני, אפילו הכי היא חייבת. דהא תנאי שהתנית עם ראובן אינו מועיל כלום לגבי אחותו, שהיא באה או מכח ירושה או מכח מתנת שכיב מרע, כדאמר פ' הגוזל קמא [ב"ק ק"ד ע"ב] דילמא אדאתית שכיב ר' אבא ונפלי זוזי קמי יתמי, והתקבלתי דר' אבא לאו כלום היא. וכן אמרינן פ' הכותב [כתובות פ"ז ע"א] בין בלא נדר בין בלא שבועה, בין נקי נדר בין נקי שבועה וכו' עד הוא אינו יכול להשביעה אבל יורשיו משביעין אותה. אלמא דכשמת בטל תנאו. ה"נ כל מה שהתנית עמו להיות פטורה משמירה, אם תשמרנו כמו את שלה, אותו תנאי בטל כשמת, אם לא חזרה והתניתה עם אחותו. ותתן לה בשבועה כל מה שהיה לה משל המת. ושלום מב"ב זלה"ה.
